מיסוי חברות שירותי מחקר ופיתוח הפועלות במסגרת "קוסט פלוס" – החלטה תקדימית של בית המשפט העליון

לאחרונה הכריע בית המשפט העליון (השופט דוד מינץ בהסכמת השופטים ענת ברון ועוזי פוגלמן) בערעורים על שני פסקי דין שנתן השופט מגן אלטוביה בתחילת 2016 בעניין חברות קונטירה טכנולוגיות (ע"מ 40433/12) ופיניסאר (ע"מ 1300-09). פסקי הדין עסקו במיסוי חברות שירותי מחקר ופיתוח, תושבות ישראל, הפועלות במסגרת מודל "קוסט פלוס".

 

בשני המקרים, דובר בחברת-בת ישראלית הנמצאת בבעלות מלאה של חברת-אם אמריקאית, כאשר חברת-הבת שימשה כמרכז מחקר ופיתוח עבור חברת-האם. החברות חתמו על הסכם לפיו חברת-הבת תספק לחברת-האם שירותי מחקר ופיתוח, כאשר התמורה בגין שירותים אלה תשולם בשיטת "Cost Plus" (קוסט פלוס) – סכום הכולל את עלות אספקת השירות (בסיס העלות) בתוספת רווח בשיעור קבוע מתוך בסיס העלות (הרווח). בנוסף, סוכם בין החברות כי חברת-האם תעניק לעובדי חברת-הבת אופציות לרכישת מניות חברת-האם במחיר שנקבע מראש (Call Options). הקצאת האופציות נעשתה באמצעות הפקדתן בידי נאמן למשך תקופה של לפחות שנתיים, זאת במסגרת מסלול רווח הון בהתאם לסעיף 102 לפקודה.

 

השאלה העיקרית שעלתה בפסקי הדין הייתה האם במסגרת קביעת הרווח משירותי המחקר והפיתוח של חברת-הבת בישראל הפועלת במתכונת של "קוסט פלוס", יש לכלול לצורכי מס את השווי של האופציות שחילקה חברת-האם לעובדי חברת הפיתוח. כפועל יוצא משאלה זו, עלתה השאלה האם ההוצאה בשל האופציות הינה הוצאה המותרת לניכוי לצורכי מס.

 

השופט אלטוביה קיבל את עמדת רשות המסים, וקבע כי בבסיס המס הישראלי צריך לכלול גם את שווי האופציות לרכישת מניות החברה האם שהוקצו לעובדים של החברות, וכי לא ניתן לנכות הוצאות אלה לצורכי חישוב מס. השופט מינץ קיבל את עמדת השופט אלטוביה, וקבע כי עלות הקצאת האופציות לרכישת מניות בחברת-האם לידי עובדי חברת-הבת היא הוצאה בייצור הכנסה על-פי סעיף 17 לפקודה, ומשכך ככלל היה מקום להתירה בניכוי. אף על-פי כן, הוראת סעיף 102 לפקודה מהווה הסדר ספציפי באשר להקצאת מניות ואופציות במסלול רווח הון השולל באופן מפורש את ניכויה של הוצאה זו . השופט מינץ הוסיף כי מאחר שהחברות בחרו בהקצאת אופציות לפי מסלול המס המופחת, התוצאה העקבית היא שההוצאה אינה מותרת בניכוי. אם החברות היו בוחרות בהקצאה לפי מסלול המס השולי (כהכנסת עבודה ולא רווח הון), אזי היה מתאפשר להן לנכות את העלות של הקצאת האופציות כהוצאה .

 

מדידת שווי ההטבה הגלומה בהקצאת מכשירים הוניים לעובדים וליועצים של חברות פיתוח הפועלות במתכונת "קוסט פלוס", מחייבת הערכה כלכלית מבוססת. פרומתאוס מביאה עמה ניסיון רב בהערכות שווי של הקצאות מכשירים הוניים בחברות פרטיות וציבוריות, וכן ניסיון רב בתכנון מדיניות מחירי העברה, וכל זאת לצד הבנה חשבונאית וכלכלית מעמיקה של ההשפעות הצפויות על חבות המס והדיווח הכספי.

 

למידע נוסף ניתן לפנות אל רו"ח אלי מלכה, שותף, מנהל מחלקת חשבונאות כלכלית ומכשירים פיננסיים, במייל Eli@pfa.co.il

 

בברכה,

 

פרומתאוס ייעוץ כלכלי בע"מ

 

Comments are closed.