המונח באנגלית של הון חוזר – working capital – מרמז על מהותו: מדובר בנכסים וההתחייבויות התפעוליים השוטפים של החברה. המרכיבים העיקריים של ההון החוזר הם יתרת הלקוחות, חייבים ויתרות חובה ומלאי בניכוי ספקים וזכאים ויתרות זכות. כלומר, מדובר במונח מאזני. יתרת ההון החוזר ביחס המכירות השנתיות משקפת איזה אחוז ממכירותיה על החברה להשקיע בהון החוזר. ככל שיחס זה נמוך יותר, כך החברה נדרשת לרתק פחות נכסים לפעילותה, דבר שתורם לתזרים המזומנים של החברה.
במרבית ענפי המשק, ההון החוזר הוא חיובי. כלומר סך נכסי ההון החוזר עולים על סך התחייבות ההון החוזר. הגורמים העיקריים שמשפיעים על ההון החוזר הם האשראי שהחברה נותנת ללקוחותיה, המלאי שעליה לשמר ובניכוי האשראי שהיא מקבלת מספקיה.
חשוב לציין כי בעולם החשבונאות, המושג של הון חוזר מתייחס לסך הנכסים השוטפים בניכוי סך ההתחייבות השוטפות. כלומר, על פי ההגדרה החשבונאית מביאים בחשבון גם נכסים פיננסים והתחייבויות פיננסיות ולא רק נכסים והתחייבויות תפעוליים. בעולם החשבונאות, ככל שההון החוזר גבוה יותר כך איתנותה הפיננסית נחשבת לגבוהה יותר. בעולם הכלכלי הדברים הפוכים בתכלית. ההגדרה הכלכלית משקפת רק פריטים תפעוליים, כלומר, בניטרול מרכיבים פיננסים. השאיפה היא להחזיק ברמות הון חוזר – ביחס למכירות – נמוכות ככל האפשר. רמות ההון החוזר הכלכליות נגזרות ממיצובה התחרותי של החברה ומאפייני ענף הפעילות. ככל שרמתם נמוכה יותר, כך הדבר נחשב לחיובי יותר עסקית. במקרים בהם ההון החוזר הוא שלילי, המשמעות היא שספקי החברה מממנים את פעילותה של החברה, דבר שנחשב לרוב כחיובי.
