מושג: סל המטבעות

סל מטבעות הוא כינוי לקבוצת מטבעות זרים שערכה הוא שקלול של המטבעות המרכיבים אותה. סל המטבעות הוא מדד השוואה העשוי לשמש בסיס למדיניות מוניטרית, הסדרי תשלומים ועוד, כאשר המטרה של הסל היא למזער את סיכוני תנודתיות המטבעות.

סל המטבעות הונהג בישראל לראשונה ב-1976, לצורך קביעת רצועת ניוד לשער החליפין של הלירה הישראלית ומאוחר יותר של השקל והשקל החדש. רצועת ניוד היא מעין רף עליון ותחתון לשווי המטבע, כאשר חריגה כלפי מעלה או מטה תביא להתערבות של הבנק המרכזי. הסל הורכב מחמישה מטבעות: דולר ארה"ב, ליש"ט, פרנק צרפתי, מרק גרמני וגילדר הולנדי. הרכב הסל התבסס על הייצוא הישראלי ולכל מטבע ניתן משקל על פי חלקו בייצוא ועל פי הכוח שיש לו בעולם. כך לדוגמה, כשהדולר מתחזק, גם משקלו בסל עולה.

גם כלכלות נוספות עושות שימוש בסל מטבעות – ה"אקו" (ECU) האירופי שקדם למטבע האירו, וה"ווקו" (WOCU) שמורכב ממטבעות של 20 הכלכלות הגדולות בעולם. בישראל, הרכב סל המטבעות שונה כמה פעמים עם השנים. נוספו אליו מטבעות נוספים, כגון יין יפני, וב-1999 החליף האירו את המטבעות הגרמניים והצרפתיים. ביוני 2005 בוטלה רצועת הניוד של השקל אל מול הסל, אך בנק ישראל המשיך לפרסם אותו למטרות סטטיסטיות. במאי 2007 הפסיק הבנק לפרסם את נתוני סל המטבעות.

Comments are closed.