הלוואות עמיתים – לא תמיד משתלמות למשקיעים

לצד היתרונות, תחום הלוואות העמיתים טומן בחובו סיכונים העלולים להשפיע על יציבות החברות ועל תשואת המשקיעים

אייל שבח, שותף מייסד ומנהל מחלקת טכנולוגיה והייטק, ואסף אריב, אנליסט בכיר בפרומתאוס ייעוץ כלכלי

שיעורי הריבית הלא אטרקטיביים על הפיקדונות המוצעים על ידי הבנקים, גורמים למשקיעים לתור אחר אפיקי השקעה משתלמים יותר. אחד ממסלולי ההשקעה הצומחים בשנים האחרונות, בעיקר בעולם, הוא הלוואות העמיתים, כאשר החברות המצליחות בתחום רוכבות על גלי ההצלחה היישר לבורסות המובילות בעולם. אלא שאם למלווים וללווים שמשתמשים בפלטפורמה מדובר בעסקה די כדאית (וגם לא תמיד כפי שנראה בהמשך), הרי שעל משקיעי שוק ההון לבחון היטב את ההשקעה בטרם הכניסה אליה.

הלוואות עמיתים מאפשרות ליחידים להלוות או ללוות כסף באמצעות פלטפורמה אינטרנטית מבלי להשתמש בשירותי התיווך של המוסדות הפיננסיים הרגילים. למשקיעים מבטיחות החברות הפעילות בתחום החזר גבוה על ההשקעה ביחס למוצע בבנקים, ואילו ללווים מוצעת ריבית אטרקטיבית.

כך למשל, חברת ZOPA הבריטית, אשר הייתה החלוצה בתחום והשיקה פלטפורמה אינטרנטית המקשרת בין מלווים ללווים כבר בשנת 2005. לפי אתר החברה, עד היום ניתנו באמצעות הפלטפורמה הלוואות בסך 2.5 מיליארד פאונד, מתוכן 800 מיליון פאונד רק בשנה האחרונה. שנה לאחר היווסדה של ZOPA, נכנסה לתחום חברת Prosper מארה"ב, וב-2012 הוקמה החברה הראשונה בישראל המאפשרת מתן הלוואות בין אנשים.

לשוק הלוואות העמיתים ישנם יתרונות מובנים על המוסדות הפיננסיים, אשר מביאים לחיסכון ניכר בעלויות, ומאפשרים לנתב חלק ממנו להגדלת התשואה למשקיעים ביחס למוצע בבנקים.

אחד מסעיפי החיסכון המשמעותיים הוא היעדר הצורך להקים סניפים פיזיים, כשכל הפעולות הקשורות במתן ובקבלת הלוואה יכולות להתבצע באמצעות האינטרנט.  סעיף נוסף, ולא פחות חשוב, הוא היעדר החובה לעמוד בכללי הנזילות בהם מחויבים הבנקים ("יחס רזרבה"), לפיהם יש יחס מרבי בין כמות המזומנים ושווי המזומנים שבידי הבנקים לבין כמות הכסף שהם מלווים, וזאת מאחר שחברות המספקות שירותי הלוואות עמיתים הן למעשה חברות תיווך ואינן אמורות להחזיק במזומנים בעצמן. בישראל, למשל, מחויבים הבנקים להחזיק ביחס רזרבה של 6% על פיקדונות עו"ש ו-3% על פיקדונות עד שנה.

לצד היתרונות, תחום הלוואות העמיתים טומן בחובו סיכונים העלולים להשפיע על יציבות החברות ועל תשואת המשקיעים, בראשם, "איכות" הלווים.

לנדינגקלאב – בשורה רעה לתחום?

לנדינגקלאב (LendingClub), הנסחרת בבורסה בניו יורק, היא כיום הפלטפורמה הגדולה ביותר בארה"ב להלוואות חברתיות. לפי אתר החברה, משנת 2007 ועד היום ניתנו הלוואות באמצעות החברה בהיקף של יותר מ- 26 מיליארד דולר על ידי יותר מ- 1.5 מיליון איש (נכון ליום 31.3.17).

על פי ניתוח מחלקת המחקר של פרומתאוס ייעוץ כלכלי, ההבטחה הגדולה עומדת במבחן לא פשוט ונראה שלנדינגקלאב מצויה במשבר. החברה הונפקה בסוף שנת 2014, ותוך ימים ספורים זינקה לשווי של יותר מ- 9 מיליארד דולר. אף שבתחילה המשקיעים היו אופטימיים, הרי שלאורך זמן, מחיר המניה שלה צנח בחדות, ומיום הנפקתה ועד ליום 30/06/2017 התרסקה המניה ב- 76.5%. ברמה העסקית, סך ההלוואות שנתנה החברה ברבעונים האחרונים נמצא אף הוא בירידה. כך, מהרבעון השני של 2016 ועד הרבעון הראשון של 2017 ניתנו הלוואות בהיקף של 7.87 מיליארד דולר, לעומת 9.47 מיליארד דולר בין הרבעונים השני של 2015 ועד הראשון של 2016, ירידה של כ- 16.9%.

בחברה שמודל ההכנסות שלה מבוסס על היקף ההלוואות שניתנות דרכה, ירידה חדה במתן הלוואות מובילה לירידה בהכנסות, וזו באה לידי ביטוי בשורת הרווח של החברה. ואכן, אם ברבעון השני 2015 עד הרבעון הראשון 2016 שיעור ה- EBITDA מתוך ההכנסות עמד בממוצע על 31.27%, הרי שברבעון השני 2016 עד הרבעון הראשון הוא ירד לממוצע של 17.26%, ירידה דרמטית של כ- 40%.

מדד נוסף המעיד על מצבה של החברה, לפי בדיקת כלכלני פרומתאוס, הוא אחוז הפסדי האשראי מסך ההלוואות שנתנה. לפי נתוני אתר לנדינגקלאב, מבין ההלוואות שניתנו משנת 2012 ועד הרבעון הראשון של 2016, 10.93% הוגדרו כחדלות פירעון ו- 1.76% בפיגור בתשלום של יותר מחצי חודש, כך שהמלווים דרך הפלטפורמה אמנם מקבלים תשואה חציונית של כ-4%, אך זו טומנת בחובה סיכון לא מבוטל.

בעוד החברות הפרטיות מציגות כלפי חוץ תשואות יפות למשקיעים, דווקא לנדינגקלאב הציבורית מראה לנו שלא הכול ורוד. כשלפנינו שני מצגים סותרים, נראה שעוד לא בשלה העת להכריע בכדאיות ההשקעה בתחום.

גילוי נאות: פרומתאוס ייעוץ כלכלי ומנהליה ביצעו בשנים האחרונות עבודות כלכליות לחברות טכנולוגיה וסטארט אפ מובילות, והעבודה אינה מהווה ייעוץ ואין לראות בה תחליף לייעוץ השקעות.

Comments are closed.