איך לחלק דיבידנד בצורה נכונה?

על מנת להבטיח חלוקת דיבידנד מוצלחת, אשר תעמוד גם במבחן בית המשפט, נדרשת הנהלת  החברה לעמוד בשני תנאים חשובים.
התנאי הראשון הוא מהותי – בחינה מעמיקה של יכולת הפירעון  (סולבנטיות) של החברה לאחר החלוקה. נדרש כי לאור החלוקה לא יתעורר ספק משמעותי ביחס ליכולת הפירעון  של התחייבויותיה של החברה במועדן. לשם כך נקבעו לאחרונה בפסיקה שני מבחנים.

תנאי ראשון: מבחן מהותי – בחינת סולבנטיות
מבחן הסולבנטיות  צריך להתבסס בראש ובראשונה על  יכולת הפירעון  התזרימית – בחינה האם  לאורך חיי ההתחייבויות הקיימות, יהיו לחברה די תזרימי מזומנים על מנת לשרת את החזר ההלוואות בכל אחד ממועדי פירעון  ההתחייבויות. לא מדובר במבחן ודאי (או קרוב  לוודאי) אלא במבחן  הסתברותי המבוסס  על  בחינה מקצועית  וזהירה של  תזרימי המזומנים העתידים  של החברה. הניתוח יבוצע על  בסיס המידע שידוע במועד חלוקת הדיבידנד ביחס לעסקי החברה והסיכונים שבפניהם היא ניצבת.
המבחן השני לבחינת הסולבנטיות הוא מבחן יכולת פירעון מאזני – גם כאשר נכסי החברה, בערכם הכלכלי,  עולה על התחייבויותיה של  החברה יש צורך בבחינה התזרימית. גם כאשר בוחנים, כבדיקה משלימה, את  מאזן הנכסים של החברה כנגד התחייבויותיה, יש  להביא בחשבון  את  נזילותם של הנכסים.
נציין כי בחברות החזקה וחברות נדל"ן, יש לתת משקל גבוה יותר (ולעיתים מכריע) למבחן  המאזני  (על  בסיס ערכי שוק).  לכן, יש לבצע את בחינת הסולבנטיות גם כאשר עודפי החברה על  פי מאזנה עולים על סכום הדיבידנד המתוכנן.
תנאי שני: פרוצדורלי
קיום של  דיון סולבנטיות מעמיק על ידי  דירקטוריון החברה על בסיס העקרונות  שפורטו קודם לכן. על מנת לעמוד במבחן זה, נדרש להכין פרוטוקול של ישיבת הדירקטוריון אשר מעיד כי אכן  נתקיים  דיון  שכזה.
חשיבות התהליך
חשוב לציין כי קיום שני המבחנים קריטיים למהלך של חלוקת דיבידנד, כאשר בחלק מהמקרים, יש צורך ביועץ חיצוני אשר ילווה את המהלך.

Comments are closed.